"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית
בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת, שבהקמתה נקראה האספה המכוננת. בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר
אז ירנן ר' יוסף חיים (הבן איש חי) בבל מאה 19 אָז יְרַנֵּן עֵץ הַיְעָרִים לִפְנֵי אֵל אַדִּיר אַדִּירִים יָעִיר
אחד מגלגולי ט"ו בשבט הוא חגיגה לצמחונים ולטבעונים. מועד זה, ששם את האילנות ופריים במרכז, הופך אט אט לחג הגידולים
זהו סרטון של תאגיד השידור הציבורי כאן, המסביר למה אנחנו מציינים את ראש השנה לאילנות (למרות שאינו מוזכר בתנ"ך כלל!)
אחד מהמנהגים המרכזיים של ראש השנה לאילנות הוא "סדר ט"ו בשבט", בו דורשים ומברכים את תנובת הארץ. סדר זה התגבש
נטיעות האסוציאציה המידית של ט"ו בשבט אצל כל מי שגדל בארץ היא נטיעות. שיירה ארוכה של ילדים, מגפיהם מכוסות בוץ,
זה היהלום שבכתר. בשביל הפסטיה שווה לחכות מט"ו בשבט לט"ו בשבט, ושווה לטרוח. נכון, ט"ו בשבט קיבל בשנים האחרונות מגמה
במשפחות הספרדיות קוראים לזה אשורה, אצל התורכיות – אשורה קאיימק, ובאיזמיר יש לו טעם של ורדים וקינמון. כך או כך
בעמוד זה ניתן לצפות בשיעור המלא (כ-50 דקות) של סיוון רהב מאיר לפרשת 'וישלח'. בפרשה זו נפגש יעקב מחדש עם
כלי נגישות