בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במשמעות הכפולה שיש לדימוי האדם כעץ- השורשים והענפים. חכמי המשנה, לפני 2000 שנה, כתבו במסכת אבות משל על האדם כעץ. עץ יציב הוא עץ עם שרשים שמרובים מענפיו, אחרת אין איזון ויציבות, וכך גם בחיים- אדם שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת, כי לחכמה יש בסיס ויציבות מעשית בחיים.
איך נתרגם משל יפה זה להבנת התקופה בה אנחנו נמצאים, בה אנו מנסים לקחת אחריות מעשית ורוחנית בתוך ואקום מעשי-רוחני שהשאירה התנועה הציונית המעשית? בלימוד זה נתבונן בשתי פרשנויות הפוכות למשל, ובמרחב העשייה שביניהן – שמירת אדמות המדינה במעשה ובלימוד.